רבי אברהם ברוך הלוי סולובייצ'יק

רבי אברהם ברוך ב"ר יוסף דב הלוי סולובייצ'יק (ט"ו אב ה'תר"י, 24 ביולי 1850 – ה'תרע"ג, 1913) רבה של סמולנסק במשך שלושים שנה.

במשך שבוע היה ראש ישיבת ר' עקיבא אלטשול בבוברויסק.

קורות חייו

נולד בוולוז'ין בעת שאביו כיהן כר"מ בישיבת וולוז'ין. בצעירותו למד בישיבה, ועם עזיבת אביו נסע עמו לסלוצק. הוא נישא בז' אדר ה'תרכ"ט, 18 בפברואר 1869, עם בת הגביר ר' שאול קצנלסון מבוברויסק, גר תקופה בבוברויסק והועמד בראש ישיבת ר' עקיבא אלטשול (קודם לכן עמד בראשה רבי יחיאל מיכל עפשטיין, ה"ערוך השלחן") אך פרש כעבור שבוע, ובשנת ה'תרמ"ג (1883) התמנה כרבה של סמולנסק, משרה שבה החזיק עשרות שנים עד פטירתו.

גנאלוגיה

רא"ב היה בנו הבכור של רבי יוסף דב הלוי, ה"בית הלוי", ואחיו הגדול של רבי חיים הלוי סולובייצ'יק.

בנו רבי ישראל הלוי סולובייצ'יק, התחתן בשנת ה'תרנ"ז עם חנה העלין, התמנה תחת אביו כרבה של סמולנסק לאחר תקופת מלחמת העולם הראשונה (בעת המלחמה שהה בעיר רבי זליג ראובן בנגיס ועד עזיבתו שימש ברבנות העיר). בסוף ימיו היה דיין ביוהנסבורג.

עליו

…בימי החגים התכנסו הגבאים לישיבות אחדות והוחלט לפנות אל הרב רבי אברהם ברוך בן הגאון ר' יוסף דוב סולובייטשיק, שישב אז בבית חותנו בעירנו, ולבקשו כי יקבל עליו להיות ראש ה"ישיבה" בבית מדרשנו. הוא הסכים ותיכף אחר חג הסוכות ניגש להגיד את שיעוריו, אבל הוא לא יכול להסתגל אל ידיעות התלמידים אשר לפניו, הוא ראה את עצמו כאילו הוא יושב בישיבת וולוז'ין ודורש כאחיו, הגאון רבי חיים, באיזו שיטה של הרמב"ם. אחרי שבוע ימים הכיר בטעותו והתפטר מכהונתו…

[יצחק ניסנבוים, בישיבת ר' עקיבא אלטשול, עלי חלדי עמ' 16-17]

פנינים

כשישב רבי חיים על כסא-הרבנות בבריסק, לא היתה הקהלה מעלה לו שכר הרבה. בו בפרק ישב אחיו, רבי אברהם ברוך, על כסא-הרבנות בסמולנסק ושכרו מרובה.

פעם אחת שאלו לו לרבי חיים:

– ילמדנו רבנו, מפני מה אין שכרו בבריסק מרובה כשכרו של אחיו בסמולנסק?

– אף אני אומר לכם – מחזיר רבי חיים – בנוהג שבעולם דברים שבהכרח כגון לחם לאכול ובגד ללבוש ובית לדור בו, יציאתם מועטת. דברים שבמותרות, כגון בשר ויין, תכשיטים ותיאטראות, יציאתם מרובה. אמרו מעתה: סמולנסק, שרובה ככולה קלי-עולם, אין רבנותה אלא דבר שבמותרות, לפיכך יציאתה מרובה. ואילו בריסק, שכולה כשרים, תלמידי חכמים ויראי שמים, רבנותה היא דבר שבהכרח, לפיכך יציאתה מועטת…

[ליפסון, מדר דר, ג, פריט 230, עמ' 226-227]

שני בנים היו לו לרבי יוסף דב: רבי אברהם ברוך ורבי חיים. יום אחד, בעודם בחורים צעירים, אמר להם:

אתה אברהם ברוך, עתיד להיות רב בישראל. ואתה חיים, עתיד להיות מלמד גמרא.

אבא – שאל אברהם ברוך בהשתוממות – הרי גלוי וידוע לכולנו שחיים גדול בתורה ממני?

היא הנותנת – השיב לו ריד"ס – רב בישראל אין בודקין אותו אלא פעם אחת, לפני שמושיבים אותו על כיסא הרבנות. ואילו מלמד גמרא תלמידיו בודקין אותו יום יום ושעה שעה…

[חיים קרלינסקי, הגאון ריד"ס זצ"ל מבריסק בפי העם, ספר היובל לרי"ד סולובייצ'יק, תשמ"ד]

---

ביבליוגרפיה: אייזנשטט, דור, ב, עמ' 33. ספר באברויסק, עמ' 44.