רבי יואל סורוצקין

רבי יואל ב"ר בן ציון סורוצקין-כרמל (ה'תרל"א, 1871 – יום שישי י' תמוז ה'תרצ"ח, 8 ביולי 1938) אב"ד צאריצין וסטויבץ.

קורות חייו

רבי בן ציון סורוצקין אב"ד זכרינה

נולד לרבי בן ציון סורוצקין רבה של זכרינה ולחיענא בת ר' חיים. במשך שבע שנים למד אצל רבי נפתלי צבי יהודה ברלין בישיבת וולוז'ין. בבחרותו נלקח לצבא הרוסי. נשא את חסיה בת רבי אברהם יצחק משכיל לאיתן.

בשנת ה'תר"ס, 1900, קיבל משרת רבנות ראשונה בצאריצין ולאחר פטירת חמיו (ה'תרס"ד, 1904), ירש את כסאו ברבנות סטויפץ. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הוגלה למוסקבה ושם התפרנס ממסחר וחיבר כמה חיבורים תורניים. בתקופה זו מילא את מקומו רבי אברהם ישעיה קרליץ שהתגורר אז בסטויפץ. רק בשנת ה'תר"ץ הצליח רבי יואל להימלט מתחומי ברית המועצות ולחזור לפולין לרבנות עירו. נפטר בגיל 67 ונקבר באוטבוצק.

לפי דברי אחיינו רבי שמואל דוד וולקין רצו להובילו לקבורה בעירו סטויבץ ליד קברו של חמיו רא"י משכיל לאיתן, אך מצאו בצוואתו שכתב שברצונו להיקבר באוטבוצק ולא בסטויבץ הסמוכה לגבול הסובייטי.

כתביו

ספרו "הרציון" בכתב-יד. דרשה ממנו נדפסה בלשון הכותב, ממה שאמר באזניו בעת נסיעתם ברכבת, ב"מאסף דרושי", כרך ב, תרע"ג, דרשה כא. מכתב אליו באג"ק לריי"צ מליובאוויטש, טז, ו'רד.

מתורתו

ראיתי בספר "הרציון" (כת"י) לדודי הגאון החכם רבי יואל סאראצקין זצ"ל הגאב"ד סטופצי שהעיר בצדק: וכי יתכן שאברהם אבינו ישאל עצה מזולתו ויתרשל בדבר עד אשר ממרא יתן לו עצה על המילה? הן הוא נתנסה בעשרה נסיונות ובכולם לא דרש את עצת אחרים, ורק במילה שאל בעצת ממרא, ואם כן תמוה – מה נשתנתה מילה מיתר הנסיונות?

ונראה בזה כי בכל הנסיונות כולם לא היה לאברהם אבינו שום חשש ומורא לחשוש שאם יעמוד בנסיון יגיע לו הפסד מזה בעבודתו עבודת הקודש. כי מה מנו יהלוך אם ישחוט את בנו וכדומה, וע"כ לא שאל ולא דרש עצת אחרים.

אך במצות מילה אמנם מורא עלה על ראשו כי עלולה היא לגרום שיאבד הון הרבה ממצוות אחרות, כמו הכנסת אורחים שכיון שימול יהיו הכל בדלין ממנו וימנעו מלהזדמן אצלו כדאיתא להדיא במדרש (בראשית רבה פמ"ז אות י"ג) אמר אברהם עד שלא מלתי היו העוברים והשבים באים אצלי, תאמר משמלתי אינן באים אצלי. לכן מצא לנכון לחשב שכר מצוה כנגד הפסדה ולהתייעץ עם ממרא אם אמנם יש ממש בחשש הזה.

[אחיינו רבי שמואל דוד ב"ר אהרן וולקין, כתבי אבא מרי, ניו יורק תשמ"ט, עמ' מז-מח]

ברכות למינויו כרבה של צאריצין. "המליץ".

גנאלוגיה

אביו רבי בן ציון סורוצקין היה רבה של זאכארינה שבליטא. חמיו היה רבי אברהם יצחק משכיל לאיתן רבן של סמולוביץ, חסלוביץ וסטויבץ. גיסו, שנשא את אחותו היה רבי אהרן וולקין. גיסו, שנשא את אחות אשתו, היה רבי ראובן כץ. אחיו הצעיר ממנו היה רבי זלמן סורוצקין.

אשתו חסיה (נפטרה בסטויפץ, כ"ז ניסן ה'תרצ"ו, 19 באפריל 1936) בת רא"י משכיל לאיתן.

ילדיהם:

• אהרן – נשא את מילי סיל. ילדיהם: יואל, חסיה, מנחם. הוא עלה לישראל ממוסקבה, התגורר בבת ים ועבד במשרד האוצר. נפטר באלול ה'תשי"ט, ספטמבר 1959.
• רבקה – נישאה לאהרן לפידות. ילדיהם: יעקב ובן ציון.
  • יעקב – נשא את חוה קירשנבוים. בנם: דוד צבי.
• משה – נשא את מלכה פינקלשטיין. ילדיהם: בן ציון, מרי, יואל.
• חיים – נשא את צילה רקובסקי.
• דינה – נישאה למשה שרמן. בנם: יואל.
• רייכל – נישאה לירחמיאל לייזרסון. בתם: חסיה. – נרצחו בשואה.

---

ביבליוגרפיה: שערי ציון, שנה יח גליון יא-יג, עמ' נו, נקרולוג (שם נכתב שנפטר בשבת י' תמוז) ♦ על הילקחו לצבא: אזנים לתורה, שמות ב ג ♦ אוצר הרבנים, מס' 7849.

 

---

הערה

בשערי ציון נכתב שנפטר בשבת י' תמוז, כך גם בנקרולוג שפרסם עליו רבי יהושע זליג דיסקין מפרדס חנה במדור 'יזכור' של עיתון 'הבקר' תאריך זה מסתדר עם מה שמוסר רש"ד וולקין (כתבי אבא מרי, עמ' קלג) שרצו להובילו לקבורה בסטויבץ, מרחק נסיעה של לפחות 6 שעות בערב שבת (ברכב ממונע, ברכבת לבריסק וממנה לכיוון מינסק, עשוי המסע להתארך יותר), אם נפטר בשבת, הסיפור מובן יותר. ייתכן שחלה טעות בתאריך המקובל בקרב המשפחה – ט' תמוז, שאולי נוצר כתוצאה מזהותו עם יום השנה של אחיו רבי זלמן סורוצקין שחל אף הוא בט' תמוז.

מילות מפתח: סאראצקין, סורוצ'קין, שאראצקין, סאראטשקין