רבי שמואל צבי ב"ר משה אריה הלוי ויין-רבינוביץ (אייר ה'תקצ"ה, קיץ 1835 – ח' כסלו ה'תרע"ט, 12 בנובמבר 1918) רבה של ויז'ון, ושנים רבות רב בבורו פארק. ממייסדי אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה וממנהלי ישיבת רבנו יצחק אלחנן. אב"ד בבית הדין של בית המדרש הגדול בניו יורק.
קורות חייו
נולד בקלצק בחודש אייר ה'תקצ"ה. אביו הוא הגאון הנודע רבי משה אריה הלוי, אב"ד איישישוק, פוניבז' ויאנובה, מגדולי ליטא (מן המסכימים על "חפץ חיים" לרבי ישראל מאיר הכהן) למד בישיבות ליטא וכיהן במשך שנים כרבה של וי'זון הסמוכה בקיץ ה'תרמ"ד (1884) נשלח בידי הנצי"ב לארצות הברית כדי לגייס כספים עבור ישיבת וולוז'ין. בעת שהותו שם ניסה רבי אליהו קרטינגר לגייסו גם כשד"ר עבור היישוב היהודי האשכנזי בירושלים.
הוא נותר בארצות הברית ובראשית המאה ה-20 (ה'תר"ס ואילך) סמך לרבנות רבים מרבני ארצות הברית בדור שלאחריו (מהם: רבי שמעון גרוסביין). היה ממתנגדי הרב הכולל, רבי יעקב יוסף בתקופת הגעתו לניו יורק (הצפירה, גליון 168, ה'תרמ"ח) וסירב להכפיף את כשרות השחיטה שלו למרותו (המליץ כ"ז חשון תרנ"ז; המגיד כ"ט חשון תרנ"ז; הרב ח"ר רבינוביץ, שנה בשנה תשכ"ב, עמ' 394). כן היה מעורב בפולמוס כולל אמריקה הידוע.
מלבד כתבי ידו שלא נדפסו (ראו להלן), קצת מחידושי תורתו פורסמו בכתבי העת בני הזמן, כמו "המאסף". הסכמותיו בכמה ספרים, בהם: ציר יעקב (תרנ"ה); מנהגי בית יעקב (תרס"ו); אהל שרה (ניו יורק תרע"ז); מטעי מאיר (תרפ"ג; ההסכמה מי"ג תשרי תרע"ז. וראו בספר תורת מאיר מהדורה תנינא ממחבר זה, מש"כ בשם רש"צ בירושלמי שבת, עמ' יג מדפי הספר).
עליו
…רק בקצרה אודיע כי נתראיתי עם רוב ככל גדולי רבני וחכמי ניויורק וכולם כבדוני עד מאד וגם אהבוני עד מאד… שם היתה לי ג"כ אכסניא חשובה וטובה עד מאד אצל כבוד הרב הגאון המפורסם ר' שמואל צבי ווין ז"ל, אשר הוא ואשתו הרבנית הרבו להטיב עמדי ולהראות לי את ידידותם באופן נפלא…
[רבי בן ציון אברהם קואינקה, ספר הזכרונות והתולדות, ירושלים ה'תרצ"ח, עמ' 36-37]
הג"מ שמואל צבי הלוי וויין (ראבינאוויץ)
רב גאון וצדיק חריף ומפולפל אבדק"ק וויזאן בפלך סובאלק, בן הגאון הגדול רבי משה ארי' הלוי זצלה"ה שהי' אבדק"ק יאנאווא וק"ק פאנעוויזש יצ"ו. בא לארה"ב אמעריקא בשנת תר"נ לפ"ק בערך, ובמשך שנים רבות שמש ברבנות בעיר נוא יארק, והיה נחשב בעיר בין הרבנים היותר גדולים ומובהקים. והרב בעל דור רבניו וחכמיו בספרו חלק שישי (נוא יארק תרס"ג), מפליג הרבה בשבחו ומזכירו כ"פ. ונדפס ממנו ח"ת בהמאסף. נפטר בערך בשנת תרע"ה לפ"ק. ונדפס עליו הערכה בספר היובל לאגודת הרבנים דארה"ב וקאנאדא (נוא יארק תרפ"ז). ואנה ה' לידי שני כרכים גדולים בכת"י, המכילים תשובותיו אשר השיב לשואליו בדבר ה' זו הלכה, עוד בשנות התר"ל, בעת שבתו על כסא הרבנות בוויזאן, ורובם נכתבו בהלכות גיטין, ושאר הלכות חמורות מתוך עמקות וחריפות. עוד ראיתי מכתב כת"י משנת תרל"ג לפ"ק, אשר כתב הגאון רבי אליעזר שמחה ראבינאוויץ האבדק"ק סובאלק זצלה"ה, אל הגאון האדיר ר' אלי' חיים מייזל זצלה"ה אבדק"ק לאדז יצ"ו אודותיו, בפי מלא תהלות על גדולתו בתורה ויראת ה' טהורה.
[רד"ב שווארץ, ארצות החיים, הועתק בידי "בן בוזי" בפורום איי-וועלט. חלק מכתבי היד המוזכרים הוצעו למכירה בבית המכירות "קדם". כמה כרכים עבים (כ-3000 עמודים בסך הכל) ובהם פירושו של רש"צ על ספר הלכות גדולות נמצא בספריית מנדל גוטמן בישיבת רבנו יצחק אלחנן מספר 431-434b. ראו הערה למטה]
ביבליוגרפיה: ספר היובל של אגודת הרבנים, תרפ"ח. עמ' קמח ♦ אייזנשטט, חכמי ישראל באמריקה (דור, ה), עמ' 40 ♦ אוצר הרבנים מס.19623 ♦ תמונת קברו ופרטים נוספים באתר קברים.קום.
הערה: בספר אוסף כתבי היד הרבניים שבספריית רבנו יצחק אלחנן, עמ' 146-148, נסקר ספרו בכת"י על הלכות גדולות, ושם בטעות: המחבר היה בנו של ר' משה אריה מדינוב.
אישי ישראל 
תגובה אחת הוסף תגובה