רבי שלמה הכהן מווילנא

רבי שלמה ב"ר ישראל משה הכהן (ז' טבת ה'תקצ"א, 23 בדצמבר 1830 – כ"ט כסלו ה'תרס"ו, 27 בדצמבר 1905) היה מורה הוראה וזקן המורים בווילנה במשך עשרות שנים. מחבר הגהות חשק שלמה על הש"ס ועל הראשונים בש"ס וילנא, שו"ת 'בנין שלמה' וספרים רבים נוספים.

עליו

הרב הגאון רבי שלמה הכהן ז"ל

ביום ה' א' דר"ח טבת הובילה עדתנו לקברות את זקן רבניה הגאון ר' שלמה הכהן זצ"ל. הוא היה אחד מראשי מורי ההוראה שבדור, מן המעולים שבבעלי הלכה למעשה מבית המדרש הישן, מצוין בבקיאותו בתורה התלמודית בכלל ובדיני איסור והיתר וטיב גיטין וקידושין ביחוד. הוא נולד בווילנא, וכל ימיו, מראשית ימי חנוכו עד יום מותו, עסק אך בתלמוד ובפוסקים; כארבעים וחמש שנה היה מורה הוראה בווילנא ובעשרים בשנים האחרונות היה זקן מורי ההוראה בה. בן שבעים וחמש שנה היה במותו, אך כל ימיו חי חיי צער ועוני באהלה של תורה, וטובה בעיניו לא ראה, אף על פי שהיה רב מכובד מאד ונקרא "גאון הדור" ו"מאור הגולה" במכתבי חבריו.

הוא בן הרב ר' ישראל משה הכהן בהרב בן ציון בהגאון ר' משה הכהן אבד"ק קאמאי ונולד ביום ז' טבת שנת תקצ"א.

בילדותו לקח תורה מפי אביו ואח"כ למד בבית המדרש הגר"א זצ"ל, יחד את אחיו הגאון הנודע ר' בצלאל הכהן ז"ל מו"ץ דפה שהיה קורא לו בכתביו "אחי מורי ורבי". בן י"ד שנה סיים את כל הש"ס. שתי שנים שמע שיעורי הגאון ר' יצחק שירווינט מו"ץ דפה.

בשנת תר"י, כשהתחיל הגאון החכם הנודע ר' יעקב בריט ז"ל להטיף שיעורו בבית המדרש של ר' חיים נחמן פרנס לפני אברכים בעלי כשרונות לומדי תורה, היה ר' שלמה בין השומעים האלה גם אחרי אשר נתמנה למו"ץ בפה.

בשנת תרל"ה ישב על מקום הגאון מהר"י בריט על פי צוואתו של המנוח בתור ריש מתיבתא והטיף שם ארבעה טורים ושו"ע עד שנת תרנ"ב. רוב תלמידיו נתמנו לרבנים. וביניהם הרבה גדולים מפורסמים.

במשך הזמן הנ"ל הטיף שיעור בגפ"ת לפני בחורים בבית מדרשו של הגאון ר' שאול קצנלבויגין זצ"ל.

בשנת תרי"ט נתמנה למו"ץ באנטיקליא. בשנת תר"כ נתקבל למו"ץ בווילנא ובשנת תרל"ח נתמנה על מקום אחיו הרה"ג ר' בצלאל ז"ל לסדר גטין ביחד עם הגאון ר' יוסף שהיה אז זקן הרבנים בעירנו.

מכל קצות התבל פנו אליו בשאלות חמורות שהשיב עליהם ומספרן יגיע לאלפים. כשהדפיסו האחים ראם את הש"ס עם חידושי גדולי הראשונים היה המנוח השליט והמסדר בכתבי היד של הראשונים והגיהם מרוב השבושים שנפלו בהם והוסיף גם הגהות משלו.

ואלה הספרים שחבר בעצמו: "חשק שלמה" על הש"ס ורמב"ם יורה דעה והגהות על משניות; "בנין שלמה" שו"ת על או"ח; "עצי ברושים" על יורה דעה; "עצי אלמוגים" על חו"מ, ושלשים ושבעה ספרים בכת"י בכל מקצעות התורה ותשובות-הלכה, לבד תשובות על השאלות שהגיעו לידו שמספרן אלף וחמש מאות.

בכל ימי חייו הסתפק במועט ולא נפל למשא על כל איש אף על פי שחי חיי צער ועוני כאמור. את בנותיו השיא לרבנים וגאונים ובקשתו האחרונה שבקש ממבקריו לפני מותו היתה כי לא ימוש כבוד ביתו וכסאו לא ינחלו זרים.

ח"ט

[הזמן, יום ג' ה' טבת תרס"ו, שנה שלישית גליון 256]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s